החלטה בתיק רע"ב 12004/04

           בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית-המשפט לענינים מינהליים בתל אביב (השופט צ' גורפינקל) בה נדחתה עתירת המבקש לאפשר לו להמשיך ולרצות את עונש המאסר שהושת עליו בדרך של עבודות שירות.

1.        עובדות המקרה העולות מן הבקשה הן אלה: המבקש נידון לשישה חודשי מאסר בגין עבירות של התפרצויות לרכב וגניבה והוחלט כי עונש זה ירוצה בדרך של עבודות שירות. המבקש התייצב לריצוי עבודות השירות, אשר היו צפויות להימשך עד השעה חמש אחר הצהריים, אולם ביקש לעזוב כבר בשעה 12:00 משום שלטענתו היה עליו להתייצב באותה שעה לעבודתו כמאמן כדורסל, עבודה שממנה הוא מתפרנס. המבקש נדרש להמתין על מנת שיהיה ניתן לברר את פרטי העניין, ובעקבות דרישה זו  התפרץ בקללות וגידופים. נוכח סירובו של המבקש לרצות את עבודות השירות בשעות שנדרשו ונוכח התנהגותו, החליט המשיב כי המבקש ירצה את יתרת עונש המאסר שנגזר עליו (פחות יום אחד), מאחורי סורג ובריח.

           על החלטה זו הגיש המבקש עתירה לבית המשפט לעינינים מינהליים בתל אביב. בית המשפט לענינים מינהליים דחה את העתירה בציינו כי נוכח התנהגותו של המבקש, בדין נקבע כי עליו להפסיק את עבודות השירות ולרצות את מאסרו בדרך של מאסר ממש.

2.        מכאן הבקשה שבפניי בה מלין המבקש על החלטת בית המשפט לענינים מינהליים לדחות את עתירתו.

           דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי בקשות למתן רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים מתקבלות במשורה, כאשר עולה מהן שאלה בעלת חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל ואח' (לא פורסם)). שאלה כזו אינה עולה בבקשה שלפניי, הנסובה כל כולה על עניינו הפרטי של המבקש. מעבר לדרוש ייאמר, כי ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות הוא אחת האפשרויות לענישה מתונה שקבע המחוקק ובתי המשפט בוחרים בדרך זו במקרים מתאימים. אולם, אם מתברר בדיעבד כי האסיר אינו מתאים לריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, מסורה למשיב בחוק הסמכות לבטל פריבילגיה זו ולהורות על ריצוי העונש במאסר ממש (ראו: רע"ב 4028/04 רונן לוי נ' שירות בתי הסוהר - הממונה על עבודות שירות). במקרה שלפנינו, התברר מתוך התנהגותו של המבקש כי אין לו את מידת האחריות והמחוייבות הדרושות לריצוי העונש בעבודות שירות. החלטת המשיב להמיר את עונשו למאסר בפועל הינה, על כן, סבירה ואין מקום להתערב בה.

           הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הוגשה עימה. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו במועד שנקבע על ידי בית המשפט לענינים מינהליים.

           ניתנה היום, ‏כ"ג טבת, תשס"ה (4.1.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: